חלבון C-Reactive Protein (CRP) הוא חלבון המיוצר על ידי הכבד, ורמותיו בדם עולות באופן משמעותי בתגובה לדלקת. גילויו בשנת 1930 ומחקרים שנערכו לאחר מכן ביססו את תפקידו כאחד הסמנים הביולוגיים החשובים והנפוצים ביותר ברפואה המודרנית. חשיבותה של בדיקת CRP טמונה בתועלתה כאינדיקטור רגיש, אם כי לא ספציפי, לדלקת, המסייע באבחון, ריבוד סיכונים וניטור של מגוון רחב של מצבים.

1. סמן רגיש לזיהום ודלקת
אחד היישומים העיקריים של CRP הוא באיתור ובניהול זיהומים, ובמיוחד זיהומים חיידקיים. בעוד שעלייה ב-CRP היא תגובה כללית לדלקת, הרמות יכולות לנסוק שחקים בזיהומים חיידקיים חמורים, ולעתים קרובות לעלות על 100 מ"ג/ליטר. זה הופך אותו ליקר ערך בהבחנה בין זיהומים חיידקיים לזיהומים נגיפיים, שכן האחרונים בדרך כלל גורמים לעלייה צנועה יותר. במסגרות קליניות, CRP משמש לאבחון מצבים כמו דלקת ריאות, אלח דם וזיהומים לאחר ניתוח. לדוגמה, ניטור רמות CRP לאחר ניתוח מסייע לרופאים לזהות סיבוכים כמו זיהומי פצעים או מורסות עמוקות מוקדם, מה שמאפשר התערבות מהירה. הוא גם חיוני בניהול מחלות דלקתיות כרוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית ומחלת מעי דלקתית (IBD), שבהן מדידות סדרתיות מסייעות להעריך את פעילות המחלה ואת יעילות הטיפול האנטי-דלקתי.

2. הערכת סיכון קרדיווסקולרי: hs-CRP
התקדמות משמעותית בתחום הייתה פיתוח בדיקת CRP בעלת רגישות גבוהה (hs-CRP). בדיקה זו מודדת רמות נמוכות מאוד של CRP, אשר בעבר לא היו ניתנות לגילוי. מחקרים קבעו כי דלקת כרונית בדרגה נמוכה בתוך דפנות העורקים היא גורם מרכזי לטרשת עורקים - הצטברות של פלאק שיכולה להוביל להתקפי לב ושבץ מוחי. hs-CRP משמש כסמן ביולוגי חזק לדלקת כלי דם בסיסית זו.
איגוד הלב האמריקאי מכיר ב-hs-CRP כגורם סיכון עצמאי למחלות לב וכלי דם. אנשים עם רמות hs-CRP בטווח הנורמלי הגבוה (מעל 3 מ"ג/ליטר) נחשבים בסיכון מוגבר לאירועים לבביים עתידיים, גם אם רמות הכולסטרול שלהם תקינות. כתוצאה מכך, hs-CRP משמש לחידוד הערכת הסיכונים, במיוחד עבור חולים בסיכון בינוני. זה מאפשר אסטרטגיות מניעה מותאמות אישית יותר, כגון התחלת טיפול בסטטינים אצל אנשים שאולי לא היו מטופלים אחרת על סמך גורמי סיכון מסורתיים בלבד.

3. ניטור תגובה לטיפול ופרוגנוזה
מעבר לאבחון והערכת סיכונים, CRP הוא כלי מצוין לניטור תגובת המטופל לטיפול. במחלות זיהומיות, ירידה ברמת CRP היא אינדיקטור חזק לכך שטיפול אנטיביוטי או אנטי-מיקרוביאלי יעיל. באופן דומה, במצבים אוטואימוניים, ירידה ב-CRP מתואמת עם דיכוי מוצלח של דלקת על ידי תרופות מדכאות חיסון. אופי דינמי זה מאפשר לרופאים להתאים תוכניות טיפול בזמן אמת. יתר על כן, רמות CRP גבוהות באופן עקבי קשורות לעיתים קרובות לפרוגנוזה גרועה יותר במצבים הנעים בין סרטן לאי ספיקת לב, ומספקות הצצה לחומרת המחלה ולמסלולה.

מגבלות ומסקנה
למרות התועלת שלו, מגבלה מכרעת של CRP היא חוסר הספציפיות שלו. רמה גבוהה מצביעה על נוכחות דלקת אך אינה מצביעה על הגורם לה. לחץ, טראומה, השמנת יתר ומצבים כרוניים יכולים כולם להעלות את רמת ה-CRP. לכן, יש לפרש את תוצאותיו תמיד בהקשר של ההיסטוריה הקלינית של המטופל, בדיקה גופנית וממצאים אבחנתיים אחרים.

לסיכום, חשיבותה של בדיקת CRP היא רב-גונית. החל מביצועה כבדיקה ראשונית לזיהומים חריפים ועד לשמש כמדד מתוחכם לחיזוי סיכון קרדיווסקולרי ארוך טווח באמצעות hs-CRP, סמן ביולוגי זה הוא כלי הכרחי במאגר של הקלינאים. יכולתו למדוד ולנטר דלקות באופן אובייקטיבי שיפרה באופן משמעותי את הטיפול בחולים באבחון, בהנחיית טיפול ובהערכה פרוגנוסטית בתחומים רפואיים רבים.