איזה סוג צואה מעיד על גוף בריא ביותר?

מר יאנג, גבר בן 45, פנה לטיפול רפואי עקב שלשולים כרוניים, כאבי בטן וצואה מעורבת בליח ודם. רופאו המליץ ​​על בדיקת קלפרוטקטין בצואה, אשר גילתה רמות גבוהות משמעותית (מעל 200 מיקרוגרם/גרם), דבר המצביע על דלקת מעיים. קולונוסקופיה שלאחר מכן אישרה את האבחנה של קוליטיס כיבית כרונית.

צואה לא תקינה משמשת כ"ברומטר" גלוי לבריאות מערכת העיכול, ומספקת רמזים קריטיים לגילוי מוקדם של מחלות. זיהוי והתערבות בזמן יכולים לשלוט ביעילות בהתקדמות הדלקת ולהפחית את הסיכון לסרטן.

קריטריונים להערכה של צואה בריאה

משקל צואה בריסטול

מערכת סיווג הצואה של בריסטול מסווגת את מורפולוגיית הצואה לשבעה סוגים, ומציעה שיקוף ברור של זמן המעבר במעיים ותפקוד העיכול:

• סוג 1-2:צואה קשה וגבשושית (מעידה על עצירות).
• סוג 3-4:צואה חלקה, דמוית נקניק (צורה אידיאלית ובריאה).
• סוג 5-7:צואה רכה או מימית (מרמזת על שלשול או מעבר מהיר).

צבע הצואה והשלכות בריאותיות

צואה רגילה נראית צהובה זהובה או חומה עקב חילוף החומרים של הבילירובין. צבעים חריגים עשויים להעיד על בעיות בסיסיות:

• צואה שחורה או דמוית זפת:
  • סיבות לא פתולוגיות: תוספי ברזל, תרופות ביסמוט או צריכת ליקריץ שחור.
  • סיבות פתולוגיות: דימום במערכת העיכול העליונה (למשל, כיב קיבה, סרטן קיבה). צואה שחורה מתמשכת המלווה בסחרחורת או אנמיה דורשת טיפול רפואי מיידי.
• צואה אדומה או חומה:
  • סיבות תזונתיות: סלק או פרי דרקון אדום.
  • סיבות פתולוגיות: דימום במערכת העיכול התחתונה (למשל, טחורים, סדקים אנאליים, סרטן המעי הגס).
• שרפרפים ירוקים:
  • סיבות פיזיולוגיות: צריכה מוגזמת של כלורופיל (למשל, ירקות עליים).
  • סיבות פתולוגיות: דיסביוזה של המעי (לאחר שימוש באנטיביוטיקה), שלשול זיהומי או פירוק לא מספק של מרה.
• צואה בהירה או בצבע חרסית:
  • מצביע על חסימה בצינורות המרה, אולי עקב אבני מרה, דלקת כבד או סרטן הלבלב.

רמזים מורפולוגיים אחרים וסיכונים בריאותיים

• שרפרפים צפה לעומת שרפרפים שוקעים:
  • צף: תזונה עתירת סיבים הגורמת לייצור גזים במהלך התסיסה.
  • שקיעה: צריכה גבוהה של חלבון מן החי, קשורה אולי לסיכון לסרטן המעי הגס.
• צואה דמוית חלוקי נחל או "צואת כבשים" (צואה יבשה ברפואה הסינית):
  • מצביע על חוסר צ'י או חוסר איזון במיקרוביוטה של ​​המעי.
• ריר או פסי דם:
  • יכול להצביע על מחלת מעי דלקתית (IBD), פוליפים במעיים או דלקת מעיים זיהומית.

כלי אבחון מרכזי: הערך הקליני של צואהבדיקת קלפרוטקטין

קלפרוטקטיןהוא חלבון המשקף פעילות נויטרופילים במעיים. בדיקתו מציעה יתרונות משמעותיים:

1. בדיקות סקר לא פולשניות:
   • מעריך דלקת מעיים באמצעות דגימות צואה, ומסייע באבחון IBD, אדנומות או סרטן המעי הגס ללא הליכים פולשניים ראשוניים כמו קולונוסקופיה.
2. אבחנה מבדלת:
   • מסייע להבחין בין מחלת מעי דלקתית (IBD) לבין תסמונת המעי הרגיז (IBS).
3. ניטור טיפול:
   • מַעֲקָבקלפרוטקטיןרמות מעריכות באופן דינמי את יעילות התרופה ואת הסיכון להישנות.